|
זכות השיבה
ב-11 למרץ 1995, נענו רבים מהעקורים הפלסטינים החיים במולדתם (הפליטים הפנימיים) לקריאת ועד היוזמה להגנה על זכויות העקורים, ובחרו ועדת מעקב שמטרתה ליכוד הכוחות במאבק למען יישום זכותם לשוב לכפריהם ואדמותיהם.
במשך כל השנים הרבות שעברו, נושא השיבה חי בלבבותיהם ובהכרתם של אותם העקורים הפלסטינים, ואירועי מלחמת 1948 חיים וטריים בזכרון, והזמן שעבר לא הצליח למחוק ולו קו אחד מהקווים הנמתחים בינם לבין חצרות ונופי ילדותם, ומהגעגועים אל אדמת אבותיהם... אהבה ורגשות אלו עוברים מדור לדור, מאב לבנו ולנכדו... וכל השנים הנסיונות ממשיכים, והמאבק למען השיבה לא פסק, ורבים דפקו על שערי השיבה בדרכים של מאבק אישי או באמצעות ועדים מקומיים, מאבק המעיד על עוצמת הדרישה לצדק, והרצון החזק לשוב אל חיק המולדת... אך הדלתות נותרו סגורות והשערים נעולים...
עוול ועושק... הוגלינו מכפרינו בכוח, בתינו נהרסו ואדמותינו הופקעו והמקומות המקודשים לנו טומאו, פוזרנו לכל העברים, בטעונים מהארץ ותירוצים מהשמיים, כאן החוק ושם האגדה... רכושנו נחשב לרכוש המדינה ואחרים משתמשים בו... כיצד יש מספיק מקום לאחרים, אך בשבילנו המעבר צר מקוף המחט?
החלטות האו"ם המאשרות את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים עדיין תלויות ועומדות, בניגוד לכל היגיון או צדק... אנו דבקים בזכויותינו, ומולדתנו תלויה ועומדת בליבנו עד קץ הזמנים.
מי מאיתנו, העקורים, לא נזכר בישובו כל יום מאה פעם, ולא חלם אודותיו אלף פעם? מי מאיתנו ליבו לא נחמץ בקרבו, כשעבר בקרבת כפרו מבלי שיוכל להגיע אליו? ומי מאיתנו לא התגעגע אל רגבי הקרקע, אל מי המעיין או עצי הזית? מי מאיתנו לא חושק לגעת באבני הכפר ובסלעיו, ואינו מקנא בציפורים המקננות בין עצי הכפר, וברוחות המנשבות בשמיו? מי מאיתנו אינו חולם ולו על דיר בכפרו, או להסתובב ולו סיבוב אחד על המורג בגורן? ומי אינו דומע לשמע קול נגינת החליל ושירי העם? הרי כל אחד מאיתנו חולם לאפר את עינינו בעפר כפרו.
זכותנו, זכותם של בני הארץ הזאת, לחשור לכפרינו ולבנות אותם, הגחלת היוקדת שבלב דוחפת אותנו להגשים זכות נעלה וקדושה זו, אין דבר נעלה ויקר ערך מההצמדות למולדת, וההגנה על אדמת אבותנו שהופקדה בידינו, לא נשכח שרבים מאבותני ואמותינו מתו וחלום השיבה בליבם.
כוחנו באחדותנו, ולפיד מאיר את דרכנו בלילה האפל, ובשיתוף פעולה עם הועד הנבחר, ובתמיכת אנשינו שבמולדת וכל כוחות האור, נצעד בדרך להגשמת מטרתנו האנושית הנעלה.
מטרתנו נצורה בליבנו, בבבת עינינו, עד שנשוב אל מולדתנו
וג'יה סמעאן - בן סוחמתא 29.3.1995
|
